עמדת המאזין

מאוד חשוב לי להיות בחוץ. לא רק במובן של טבע וירוק (גם זה נכון, אבל אני עירונית במהותי), יותר במובן של ללכת ברחוב, לנסוע באוטובוס, להתנגש בחיים. אני פנאטית של תחבורה ציבורית, ואעשה מאמצים עילאיים להגיע למקומות בלי רכב. אמנם מאז שקנינו אחד, לפני שנתיים, אנחנו משתמשים בו לא מעט- אבל לרב זה א' שלוקח אותו לעבודה ולא אני. זה מוצדק כמובן כי לעבודה שלו יש אוטובוס פחות נח, אבל יש גם לא מעט פעמים שהרכב מוצא את עצמו מובטל בחניה. חוץ מהעובדה שאני כעיקרון לא נוהגת למקומות שאין בהם חניה בשפע (ובניצב), אני לא מחבבת במיוחד את הנהיגה עצמה, אבל בעיקר אני מתגעגעת לרחובות שלי.
אני אוהבת את ההליכה לתחנה. אלו עשר דקות שאת רובן אני הולכת מאחורי הורים ממהרים ופעוטות מדדים לגן, ומדי פעם קשישים צועדים לבית הקפה הקרוב. זה רחוב צדדי שנושק לרחוב ראשי מאוד, והשקט והעצלות שלו לעומת שאון המכוניות שאני עתידה להזרק לתוכו עוד רגע- הופכים את ההליכה הזאת לרגועה במיוחד. בסופה אני עולה במעבר צר בין שיחים ובניינים, ונפלטת היישר לפיח האוטובוסים ולצפירות המאחרים לעבודה.
כאן כבר יש למהר כדי להספיק את הרמזור, לפעמים אני מוצאת את עצמי אפילו רצה. הרוגע נעלם, ועכשיו מתחילה ההגרלה של הבוקר- האם יהיה לי מקום ישיבה באוטובוס. ההמתנה בתחנה מתארכת לעיתים, אז אני מנצלת את הזמן להתקדם קצת בספר שלי ולהתחמק מעשן סיגריות שכל מיני אנשים מרגיזים מתעקשים להדליק לידי.
כשהאוטובוס מגיע, אני מתיישבת, וברב המקרים ממשיכה עם הספר. זאת אחת הסיבות שאני לא לוקחת רכב- זה יהיה מאוד חסר אחריות מצידי לנהוג תוך כדי קריאה, ויש ספרים שלא מותירים ברירה. לעיתים- אם הספר לא דוחק, אם אין מקום או שסתם זה בוקר אפרורי ואני מאחרת ולחוצה, אני עוברת למצב האזנה.
אוטובוס זה דבר כל כך רנדומלי ונפלא, עשרות חיים זרים רוחשים בו, ובבוקר, הלא הוא החלק הכי פגיע ביום, החיים האחרים האלה נוזלים לעברך או ממש מתנגשים בך באלימות. קטעי שיחה בין שני נוסעים, שיחה טלפונית שאתה שומע ממנה צד אחד בלבד, שיחת זרים שזה עתה מצאו נושא משותף להתלונן עליו- כל אלו ממלאים אותי סקרנות. א' אומר שאני תמיד חוזרת מיום רגיל במיוחד ויש לי עשרות סיפורים, חברה אומרת לי שרק בדרכי נקרים כל מיני אנשים הזויים. אני חושבת מה שמביא אלי את הדברים הללו הם כל האנשים האלה שאני מוצאת באוטובוסים. אגב, אם באוטובוס שקט (נדיר מאוד)- אל חשש- אני מיד דואגת לתפוס לי קורבן ולתפור לו איזה סיפור שיתיישב טוב עם דמותו. מה לא יצא לי לשמוע. משיחת טלפון צעקנית על בדיקת אבהות שהדובר לא מעוניין בה, דרך שיחה מקסימה בין סב לנכדו, כאשר הראשון חד לשני מה ההבדל בין קו האוטובוס הזה לזה שלידנו (גם אני השכלתי), וכלה בתיירים תועים שאזרו אומץ לעלות לאוטובוס ישראלי ועכשיו מקשקשים עם סטודנטים רנדומליים שיושבים לידם. בשעות דחק עת עומדים ליד הנהג, אפשר לעיתים לשמוע שיחה בין שני נהגים, או בין נהג לכרטיסן.
בינתיים האוטובוס יורד את ההר, והנה מתקרבים לאיזור המשרדים האפרורי. אני יוצאת בצעד גדול למדרכה, ורק אז אני קולטת שאני כבר ממש בעבודה, שם כבר נוצר פקק זעיר בכניסה לחניון, ואנשים שהם לא אני מסיעים פנימה את הרכבים שלהם. מאוחר יותר באותו היום סביר להניח שמישהו ישאל מתוך שיעמום "איך אתם מגיעים לעבודה" (מפתיע אבל זאת שאלה שעולה הרבה) ויגיד לי שהוא לא מסתדר עם אוטובוסים, והוא לא מבין איך יש לי סבלנות לנסוע בהם לעבודה כל יום.
ולי הרי אין את כל היריעה הרחבה הזאת לספר לו מה כתבתי כאן עכשיו. אין לי גם איך להסביר לו שלעיתים אני מגיעה ברכב וההליכה ברחוב ממש חסרה לי. אני גם בחיים לא אגיד אבל אני לא מבינה, פשוט לא מבינה, איך אפשר לחיות את כל החיים (או את כל ימות השבוע) במעבר בין מזגן אחד לאחר. מהבית לרכב ומהרכב למעלית מהמעלית למשרד ואז חזור. בימים כאלה אני מוצאת את עצמי מוטרדת מכך שאני אפילו לא יודעת מה מזג האוויר היום.
אז אני עונה שאני לא אוהבת לנהוג.
המרחב הציבורי הזה, הוא כל כך חי ושלם, ולעיתים, אפילו יפה. קשה לי להבין איך אנשים מוותרים על כל זה, מסתגרים ברכבים שלהם, בחניות המקורות שלהם, חווים את העולם הזה דרך זכוכיות. מתקשרים רק עם אנשים שהם מכירים, בלי להקלע לשיחות עם זרים, להתלונן יחד על אוטובוס מתעכב, או סתם להנהן לשלום לזקנה שיושבת קבוע על הספסל מתחת לבניין מחמש עד שבע. יש בזה, עבורי, תחושת חיות. כאן ועכשיו אמיתי ומקורקע. ועם זאת-  יש בכל ההתרחשות הזאת הזמנות לקסמים אמיתיים.
בכל אופן, אם מדי פעם מזדמנת לכם נסיעה באוטובוס- דעו לכם- אני מאזינה.

4 תגובות על ״עמדת המאזין״

  1. יפה נורא, גם הכתיבה, גם עצם המעשה, ההתבוננות וההקשבה. עם הכל אני מסכימה למעט העובדה הפעוטה שבתחבורה ציבורית לוקח לי פי שלוש עד ארבע זמן נסיעה לעומת נסיעה ברכב שלי. אז לא תודה. אבל כן לפעמים כשאין רכב אני מסוגלת לנסוע ולראות תמונת מבט דומה (ואני לא יכולה לקרוא באוטובוס, בחילות).

    אהבתי

    1. תודה 🙂
      ברור לי שרב האנשים צריכים לעבור דרך ארוכה מאוד אם הם בוחרים להגיע באוטובוס לעבודה, אבל אני לא אוהבת לנהוג, אז זה היה חלק ממערך השיקולים כשבחרנו לגור כאן.

      אהבתי

  2. גם אני נוסעת באוטובוסים, ולכן מזדהה מאוד עם רבות מחוויותייך, אך חייבת לציין שקשה לי להתרגש מהמרחב הציבורי הכעור בישראל… כמובן שזה עניין של טעם ונקודת מבט, אבל הנוף הפיזי-סביבתי והאנושי בישראל לא ממש מעורר בי השראה, בלשון המעטה, לצערי… יש גם אנשים טובים באמצע הדרך, ואני משוחחת עם אנשים שאני מכירה מהנסיעות הקבועות שלנו באותם קווים, ויצא לי להכיר אנשים חביבים ביותר, אך אלו מקרים נקודתיים ונדירים…
    עשיתי רשיון נהיגה לפני שנים רבות, נהגתי לאחר מכן כמה פעמים ברכב של בן-זוגי, ובסופו של דבר החלטתי לא לקנות רכב ולהמשיך לנסוע בתחבורה ציבורית, כי אני מסתדרת עם זה. לכל אפשרות יש חסרונות ויתרונות, וכנראה כרגע החסרונות של רכב פרטי עולים בעיניי על היתרונות… חסרונות הרכב הפרטי: הוצאות כספיות גדולות, תחזוקה, נרתעת מלנהוג ובכלל צריכה ללמוד מחדש כי כבר לא זוכרת שומדבר ולא מבינה בזה שומדבר, למצוא חניה, להיות אחראית להוספת עוד רכב מזהם על הכבישים הגם כך כבר עמוסים לעייפה… וכמובן שאי אפשר לקרוא תוך כדי נהיגה 🙂 היתרונות – כמובן עצמאות, לא להיות תלויה בבן-זוגי לקניות גדולות בסופר, הגעה מהירה יותר לעבודה, בלי כל הבוג'רס של מרדף אחרי אוטובוסים (אני צריכה כמה אוטובוסים כדי להגיע לעבודה + ללכת).

    אהבתי

    1. נכון, רק עכשיו חזרתי מנסיעה בה מישהי לידי סיפרה בטלפון בקולי קולות על ריאיון העבודה שלה, עד שמישהי ביקשה ממנה בנימוס לשתוק.
      להחליף כמה אוטובוסים בדרך לעבודה? זה בעיני קשה מאוד. בעבר הייתי מחליפה פעם אחת וזה די שבר אותי לעשות את זה כל יום.

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s