"את חייבת לקרוא את הדבר הזה." א' נושף באי אמון. "כלכליסט כתבו משהו ממש אידיוטי על עובדי הייטק.""מה חדש?" לא טרחתי להסיט עיניים מהטלפון. כלכליסט שונאים הייטקיסטים. כלכליסט מפרסמים כתבה שמשתלחת בהייטקיסטים, א' קורא את הכתבה. א' מתרגז ומאשים את כלכליסט בקומוניזם.
אבל למחרת בכל זאת חיפשתי את הכתבה. והאמת שלראשונה הרגשתי שזה כל כך הרבה טמטום במקום אחד שזה כבר ממש מכעיס. למען האמת ראיתי שכמעט כל התגובות ברשת היו חריפות נגד, אבל רובן האשימו כתמיד בקומוניזם, ואני רק רציתי לקחת חלקים קטנים ומרגיזים מהחיבור ההזוי הזה שבקריאה ראשונה נשמע כמו תוצר של משימת כתיבה בתנועת נוער, ולהגיד מה דעתי.
הפיאסקו המלא פה:
https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-01-07-21/m01.html
מה שהכי הרגיז אותי זאת האשמה המאוד כבדה- אנחנו ההייטקיסטים אחראים לאי שוויון. על מצפוננו יושבים הפרשי תקציב החינוך בין מרכז לפריפריה, בחירתם של החרדים לא ללמוד ליבה ולא לכלכל את עצמם, הסכסוך הישראלי פלסטיני, אליטות ישנות, שנאת האחר, תעשיות אחרות שלא מצליחות להתרומם פה וכמובן עלבונם של הכותבים.לו היו משלמים לנו פחות על העבודה שלנו- כל אלו היו משתפרים מיד.
אין לי כוח להיכנס לענייני כלכלה, לחישובי מס, לדון בסכום הכסף שמדינת ישראל מקבלת ממני בכל חודש. אין לי שום בעייה עם העיקרון הזה אגב. חברי הליברטאנים יפרכסו למשמע זאת אבל אני סבורה שמדרגות מס הן דבר נכון.
הדיון כאן הוא הרבה יותר רגשי, מוכוון PC, מלטף ובועט. אף אחד לא נותן לעובדות להפריע לו, וזה אכן תמוה כשמדובר בעיתון כלכלי, אבל נו מילא.
כן מוזכר שההייטק הוא אחד המקומות היחידים בו הנוסחה "תלמד תצליח" עדיין תקפה. אבל אז זה ממוסך על ידי כל כך הרבה האשמות שאפשר לרגע להתבלבל ולחשוב שאם לאנשים עשירים יש חיים קלים יותר- אז הנוסחה הזאת כבר לא תקפה. אני יודעת, מישהי אמרה לי פעם, שמחקרים הראו שמה שמנבא הכי טוב את ההצלחה האקדמית של אדם- היא המשכורת של הוריו. זה באמת עצוב נורא. זה תקף בהחלט גם בתארים שלומדים כדי להיכנס להייטק, אבל לא רק. ובכל זאת אני לא רואה שמישהו יוצא עם קילשונים לכיוון כל האקדמאים. כן אפשר להחריג ולומר שהלימודים במקצועות הטכנולוגיים תובעניים יותר, ובשנים הראשונות מאוד קשה להוסיף לכל הלחץ הזה גם עבודה. אבל לדעתי יש איזה איזון שמגיע בדמות השנה השלישית והלאה, ואולי אפילו קודם- בתור משרת סטודנט בהייטק שיכולה לכלכל אותך בלי דאגות ביומיים עבודה בשבוע.
"מייסד פייסבוק מארק צוקרברג, למשל, גדל בבית שבו קנו לו מחשב בגיל צעיר, נהנה מאותה נטייה שאפשרה לו ללמוד תכנות, והצליח להתקבל להרווארד. " את קצת מתבלבלת. לרוב הגדול והמוחץ של תלמידי ישראל (להוציא מי שההורים שלהם לא מרשים זאת מטעמים אידאולוגים) יש גישה לאיזשהו מחשב. לא פרטי. מחשב כלשהו. לא צריך לתכנת מגיל שמונה כדי להגיע להייטק. לא צריך ללמוד בהרווארד כדי להגיע להייטק. אם את רוצה לכעוס על זה שמארק צוקרברג הפך להיות עוד יותר עשיר בזכות זה שההורים שלו עשירים- להייטק יש תרומה אפסית לזה. ואם את רוצה לכעוס על כך שלילדה הבדואית אין גישה למחשב- אני כועסת יחד איתך. אבל זה מקטין את הסיכויים שלה ללמוד תכנות בערך כמו שזה מקטין את הסיכויים שלה ללמוד ספרות השוואתית, להיות רופאה, או אשת עסקים.
האמת היא שלהייטק יש סיכוי לא רע להיות זה שיחלץ את מי שבסוף ייצא ממקומות כאלה לחיי רווחה. גם ע"י האפשרות שבכל זאת למרות הכל, ובזכות מילגה כזאת או אחרת- הילדה הבדואית תתכנת באיזו חברה, וגם בזכות המהפכה הטכנולוגית שהביאה את העולם לכף ידם של מיליוני אנשים ברחבי הגלובוס, שאחרת לא היה להם סיכוי להגיע למידע שהם רוצים. שבזכותה את יכולה להגיע לידע מכל תחום, בחינם, לראות סרטונים שיסבירו לך הכל, ולמרות כל המבחר המדהים הזה את בוחרת לראות סרטונים של SJW ולהטיף לכל העולם ואישתו.
טענה נוספת שמעבירה אותי על דעתי, היא מתקפת הנגד על מדיניות גיוס "חבר מביא חבר". לאנשים יש תפיסה מאוד מוטעית של הדבר הזה. זה לא ההסתדרות כאן, וזה לא מרכז ליכוד. אף אחד לא ייתן רבע משרה למישהו רק כי הוא חבר שלי. עד כה הפנתי 5 חברים, אף אחד מהם לא קיבל אפילו ראיון. ההייטק אומר גלוי ומפורש- אני רוצה לעבוד עם חברים שלכם. כן, הוא אומר גלוי ומפורש- אני רוצה לעבוד עם אנשים דומים לכם. זאת גלולה שקשה לאנשים לבלוע, ואני יכולה להבין מאיפה זה מגיע. אבל תנו לי רגע. לא מזמן הצטלמנו כל הצוות. כשהסתכלתי על התמונה, פתאום קפץ לי מול העיניים משהו שלא חשבתי עליו בכלל למרות שאני מכירה את האנשים האלה כבר הרבה זמן. בצוות שלי יש – כיפה סרוגה, ערבי, הומו, אישה (אפילו שתיים), ואם ממש מתעקשים לפני כמה זמן הנושא עלה ביננו ואנחנו חצי חצי מזרחים אשכנזים. (מה אין פה? אנשים מבוגרים. האפלייה האמיתית בהייטק היא גילנות. רק הבוס שלי, להערכתי בן כ55, עבר את גיל 35.) אנחנו יכולים להיות פאקינג נערי הפוסטר של מהפיכת הPC. (או כמו שאמר הבוס הקודם שלי, אחרי שחזר מסמינר מנהלים- "מי שיצליח להביא לצוות טרנסג'נדרית אתיופית לסבית נכה- סוגר לנו את כל הסריה"- אם זה נשמע לכם מעליב, ככה נשמעת אפלייה מתקנת.)
יש איזה מיתוס הזוי שמישהו צריך "להכניס" אותך לעולם ההייטק. זה נכון מבחינה אחת- את המשרה הראשונה הכי קשה למצוא, וזה יכול לקחת המון זמן- אבל הבאות אמורות להגיע בקלות יותר (אבל איך לומר, רק עד גיל ארבעים…). אז הנה עוד משהו שאנשים מפספסים- להוציא את 8200 ודומיה (דיון אחר, נפרד, וראוי על שווין הזדמנויות) – כדי לקבל משרה בהייטק, ולו הזוטרה ביותר- אתה צריך ללמוד. אתה לא פשוט מגיע דופק בדלת ונכנס לראיון. אתה יושב, כמה שנים, בחברת אנשים כמוך, עובד איתם ומכיר אותם. ובינגו. הינה החבר שמביא חבר. אם אתם מתעתדים להכנס להייטק, אתם לומדים תואר טכנולוגי.* ואם אתם לומדים תואר טכנולוגי- אתם מכירים אנשים שיכולים להכניס את קורות החיים שלכם למערכת. לא צריך להיות חברים קרובים, לא צריך להתבייש לבקש. אפילו את זה ההייטק פתר לכם- מי שיביא אתכם יקבל ערימה נאה של מזומנים. ככה שיש לו אינטרס להכניס אתכם. יש עוד דרכים להיכנס, נכון. אבל גם מי שיבחר לצעוד בהן כנראה מכיר אדם או שניים שמחזיק במשרה בחברת הייטק.
*ואם אתם לא- השאלה היא למה. אם אתם לא רוצים- זכותכם, רק לא ברור איך אתם מצפים להיכנס. ואם הסלילו אתכם, או אפילו פשוט אף פעם לא הציגו לכם את האפשרות כילדים- וכן זה קיים וזה מרתיח- לא ההייטק אשם בזה. הזנחה, מדיניות, גזענות- אני לא יודעת. בכל אופן ההייטק עושה כל מה שהוא יכול כדי להגיע לילדים ביסודי והלאה, ולהציג להם את האפשרות הזאת.** הכותבת התקבלה למשרה הראשונה שלה באופן אולד פאשן לחלוטין- הגשתי קורות חיים ביריד תעסוקה. לא הביא אותי חבר.
ולעוד טענה מגוחכת- "למה בעצם אפשר לצפות מאנשים שהתרגלו להשאיר בכיור המשרד את הכלים המלוכלכים שלהם, הרי תמיד תעבור שם איזו עובדת קבלן שתנקה אחריהם" (הייתי חייבת להעתיק את הדבר הבזוי הזה). אני עובדת בחברה גדולה. אף אחד לא משאיר כלים מלוכלכים בכיור. מדי פעם איזה ספל תועה מוצא את דרכו לשם, אין לי ספק שאף אחד אף פעם לא הניח במטבחון שמשרת כ50 איש, ספל קפה במטרה שעובדת קבלן תנקה אותו. או שאולי הכוונה היא לחדר האוכל, שממנו אנחנו מפנים למסוע את המגש? כי זה בוודאי המקום היחיד בארץ שבו זה קורה? (דווקא נראה לי שראיתי את זה פעם… בקיבוצים) מי שכתבה את האיוולת הזאת כנראה עשתה זאת מבית קפה, ויש לי תחושה שהיא לא נכנסה לשטוף את הכלים שלה אחרי שסיימה. ואת יודעת מה? נניח. נניח שיש כמה עובדי הייטק שמשאירים בכוונה כלים מלוכלכים. אין אף אחד שעושה את זה במשרד עורכי דין? בחדר מורים? במרפאה? צאו מהסרט. עובדי קבלן מנקים חדרי מורים, משרדים ממשלתיים, מרפאות, בתי חולים. ואף אחד לא כעס על אחות שמשאירה כוס בכיור.
הניסיון לשוות לעובדי הייטק חזות של אדונים מול משרתים מביך ומגוחך. אנשים מגעילים ומתנשאים יש בכל מקום, לא הייתי בונה על זה את התיאוריה הזאת. וגם העלבון הזה – "יש מעט מדי ניסיון להכיר בפערים החברתיים ולהבין איך אפשר לצמצם אותם. לצאת מהבועה, להכיר, להבין, להתנדב או לתרום כסף — יש אינספור דרכים שבהן עובדי הייטק יכולים לפתח את המודעות ההכרחית למקומם בחברה, ולהצמיח איזו אחריות בסיסית שנגזרת מעצם היותם פרטים בני מזל בתוכה." דבר ראשון- התנדבות כשמה כן היא. התנדבות. זאת לא חובה. אי אפשר לכעוס על אדם כי הוא אינו מתנדב. כנ"ל תרומה.
דבר שני- החברות עצמן תורמות לא מעט כסף, ומעודדות ימי התנדבות. אבל, וזה אבל גדול- מדובר בחברה. בתאגיד. תמיד אפשר להאשים אותה שהיא עושה זאת למען נראות ציבורית. וזה כנראה נכון בהרבה מקרים. אז נעזוב לרגע את החברות עצמן בצד. מי שכתב את זה הוא איש הייטק בעצמו, ועל כן אני תמהה. נכון, ממש לא כולם. אבל מסביבי עבדו הרבה אנשים שהתנדבו על בסיס שבועי. (עד שנולדה פצפונת עשיתי זאת בעצמי- לימדתי תלמידות כיתה ט' מתמטיקה במטרה שיסיימו 5 יחידות ולא 4 או 3, ובשאיפה יגיעו בסוף לעבוד בהייטק.) לגבי הכסף שתורמים הקולגות שלי באמת שאין לי מושג, כי זה פאקינג לא ענייני, ובבירור גם לכותב אין מושג וזה בהחלט בהחלט לא עניינו.באיזו חוצפה הוא כותב דבר כזה אני באמת לא יודעת.
ולצורך הדיון על פריווילגיות- כן, יש לי, והרבה. כך גם ללא מעט אנשים אחרים. חלקם (עשירים בהרבה ממני, מבטן ומבית)- לא הלכו להמית עצמם באוהלם של ניוטון ולייבניץ. אני כן. לא ביקשתי מדליה. אבל אני לא מצליחה להבין למה זה מרגיז מישהו שאני קוצרת עכשיו את ההשקעה. ואגב, אני בהחלט קוצרת ברינה, למרות שהעשירים בהרבה ממני מבטן ומבית תמיד יוכלו להיות כאלה, בלי להתאמץ בכלל.
אוקיי. הייתי צריכה להוציא את זה.תודה.
מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול 