ריק לי פה

גילי עזבה אתמול

ועוד חברה טובה נוסעת לפרק זמן ארוך בקרוב

אני כנראה לא תופשת את זה, לא מוחשי מספיק.

 

בסוף השבוע הזה אני סוג של לבד

(ובכלל לא הספקתי להחליף ספר בספרייה)

 

אבל בינתיים

אני בסדר

 

הימים שמצפים לי נראים כל כך ריקים

ומשמימים

בקצה שלהם

יש משהו שאני מחכה לו בקוצר רוח

אבל לא מבינה אותו בכלל

וגם מפחדת ממנו ממש

 

אני לא יודעת איך זה להיות סטודנטית

אבל זה נראה לא פשוט בכלל

 

מצד שני

גם הצבא נראה מאיים בהתחלה

גם התיכון

 

ואת הכל עברתי די בסדר בסך הכל

ודי,

צריך יהיה להתמודד עם זה מתישהו

אז למה לא עכשיו

זה דווקא זמן טוב

 

אז מה אם בא לי לנסוע לטייל עוד קצת

זה יחכה

איראן, תחכי לי, תהיי שלי, גם תימן, מרוקו, מצרים, ירדן, סוריה, פקיסטן (מכנה משותף כלשהו?) תחכו לי כולן.

שחרזדה ממתינה לי לאלף לילה ולילה של סיפורי אגדות יפים

והדיונות נוצצות באור ירח מלא לכבודי

הרוחות שמנשבות בהן לוחשות את שמי

רחובות השוק הומים לקראתי

אני באה

אני ב א ה

א נ י  ב א ה !

2 תגובות על ״ריק לי פה״

  1. אני חושב שכל הטיולים האלו יחכו גם בלי קשר ללימודים 🙂
    אני עדיין מצטער על כך שלא הספקתי לנסוע לסיני כשהמצב היה יותר טוב ובטוח שם.

    אהבתי

  2. כן, לא קל לטייל במקומות האלה, צריך להיות מאוד מנוסה והרפתקן, ואני לא אף אחד משני אלו. אז בינתיים אולי ירדן, מצרים, מרוקו.
    נראה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s