נסתם לי

צינור של מחשבות

ואני לא יכולה לכתוב

או לדבר

או לחשוב

 

והכל, הייתי רוצה להגיד- מתרוצץ לי בראש- אבל לא! זאת בדיוק הבעיה

זה לא מתרוצץ, זה רק מפציע לשנייה ומיד נעלם לאיזו דלת אחורית, ואני לא מספיקה לחשוב באמת, להגיע למסקנה אמיתית,, לקיים חיים כלשהם שהם מעבר לחומר.

במחברת לא כתבתי כבר נצח

והבלוג הזה היה מנקז ממני פעם, איזה מנקז- סוחט!

והנה עכשיו מול המסך, והאצבעות מתרוצצות- ורק מלים טפשיות שמתחברות למשפטים מפגרים שלא אומרים כלום.

מילים הם שעשוע.

פעם הן היו עבורי יותר.

 

כולם שואלים אותי

איך היה

ואני כל כך רוצה לספר

להמם אותם באיזו אפיזודה או שתיים

אבל איך בכלל מתחילים לספר ככה חצי שנה

של מקומות

ונופים

ואנשים

ותרבות

וטיולים.

 

אז כשהם כבר שואלים בא לי ללחוץ על איזה כפתור ולגולל שוב את אותו הסיפור שסיפרתי כבר, עם אותה האינטונציה שהופכת אותו למשעשע.

 

ובכלל אני

לא יודעת מה קורה איתי

מחפשת משהו

מחפשת מישהו

לא מוצאת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s