Let's begin

בלילות של ירח מלא

אני יכולה ממש להרגיש איך

חלק ממני מתנתק ונוסע דרומה דרומה

לחולות צהובים ומרחבים שוממים

והחלק הפחות חשוב

אולי אפשר לומר, ככה ברוח העניינים-

החלק המדומה

דווקא הוא נשאר פה

כאילו כאן

אבל בעצם

אני רחוק רחוק

 

 


 

 

לאחרונה עם כל הג'אז הזה בערבים קרים ובודדים בעיר כמעט זרה

אני מרגישה כאילו אני צופה בחיים שלי דרך חלונות ראווה של בית קפה פריזאי ישן

אף פעם לא הייתי בפריז

אבל אני די בטוחה שככה זה מרגיש.

 

 

ככה כל ערב

בחזרה מהלימודים

עם מעיל גדול ואוזניות

שנים עתיקות באירופה

מוצאות איזה קרע בזמן-חלל ויוצאות במחול מטורף סביבי

מטפטפות מילים ישנות על אהבות מתקתקות

ועוזבות אותי לאנחות

עד יום המחרת

 

 


 

פתאום בבת אחת

כאילו מישהו פתח איזה שיבר

סילונות של מים ניתכים ארצה

כמה כיף להיות בחדר חם כשזה קורה.

התיישבתי ליד הרדיאטור עם כוס תה מעלה אדים

פתחתי את החלון הישן החורק

שתמיד אנחנו משאירות סגור

ונתתי לריח הנפלא הזה להקיף אותי

לטיפות סוררות להכנס פנימה

ולרגע היה לי ממש טוב.

 

 


 

אני ממש מקווה שזה לא ככה

אין לי כח שזה יהיה אמיתי אבל-

 

מסתמן כי אני פשוט נמשכת רק למי שלא נמשך אלי

כמו בחורה טיפוסית, חוסר עניין בי מושך אותי

בעוד בחורים שמגלים התעניינות לא מהווים אתגר, או משהו.

לא ידעתי שאני בחורה של אתגרים.

 

אוי איזו שטות.

 

(הבה ונתחיל.)

מה נסגר עם זה.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s