יש עיקול אחד בדרך שממנו נשקף נוף אינסופי

וכל פעם שהאוטובוס עובר שם אני עוצרת נשימה לכמה דקות

ושומרת קצת מזה למקומות סגורים. או שטוחים

 

ולפעמים אני לא יכולה יותר לשאת את כל החומר הזה שנדחס לי ממש באלימות לתוך הראש

אז אני יוצאת החוצה ופשוט עומדת ומסתכלת במפרץ כפי שהוא נשקף מהבניין הגבוה ההוא

ועוברים כמה רגעים עד שאני שמה לב שצריך לחזור.

 

החיים על ההר

קורצים לי הרבה יותר מהחיים במישור שאין בו אפילו גבעה אחת לרפואה.

 

 


(עריכה)

 

סך הכל אני מרוצה למרות שקשה לי.

בין גלי הצחוק אני מפנטזת על רומן רוסי ושותקת שתיקות ארוכות מאוד,

אבל הימים עוברים במן שמחה של למידה ולעתים גם הבנה.

 

 

2 תגובות על ״יש עיקול אחד בדרך שממנו נשקף נוף אינסופי״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s