תכלה שנה וקללותיה

גשם שהוא סטייט-אוף-מיינד.

 

 

מי שמוצא את עצמו בין בקבוקי אלכוהול ריקים למחצה- נואש בדיוק כמוני ולרגע לא פחות ממני. כל אחד בוחר בשבילים שלו. בחרתי בשלי.

 

 

זה בנאלי להגיד

אני מפחדת. וזה עוד יותר בנאלי להגיד- אני מפחדת מאנשים. ובין שורות מצומצמות בכוונה וצפופות בכוונה- אני לא מסוגלת להודות מה רץ לי בראש. הכל שקר (אפשר לחשוב שכל חיי אני מסתובבת בעולמות האמת). אבל דרישה פשוטה מעצמי איני מסוגלת לבצע.

 

 

מגדירים שדה עם מספרים ופעולות. אני מגדירה את הדף הזה עם מילים וקישורים, למה שיוצא אני קוראת שדה, וזין על האסוציאטיביות.

 

 

חיוכים שמבליחים בחושך, בלילה- הם תהום מסוכנת. אסור ליפול או מומלץ ליפול. אחד מן השניים.

 

 

רצונות של אנשים אחרים מלחיצים אותי.

רצונותיי שלי מלחיצים אותי

רצון הוא לרב דבר חיובי-

זאת יש לזכור

 

ובכלל- הכל כל כך לחוץ

ודחוס

ואז כשתפאום יש  מ ר ח ב-

–    –   –

  –   –   –

אני לא יודעת מה לעשות בו.

 

 

(במסגרות מרובעות של עיפרון מכני.)

 


 

וכל הימים האחרונים-

 

הרבה הרבה זמן

שהקרח לא נמס כאן

לא נמס כאן

הרבה הרבה זמן

 

http://www.youtube.com/watch?v=7vslbIlxEdY

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s