אינני מסוגלת

זה כבר כמה ימים ושבועות

שאני לא יכולה לראות את הפנים שלי

 


יופי, מה עכשיו. שיחות בשלוש לפנות בוקר עם הלשעבר הישן הזה. גם הוא השתנה מעט, זה מוזר לי לחשוב. וכשאני מחכה שיסיים לכתוב את ההודעות שלו, אני אוכלת את עצמי מבפנים, על שאני נכנסת למקום הרע הזה ביודעין. אולי מתוך תקווה שיש בכוחו של הדיבור לרפא. כמו פושע שחוזר לזירת הפשע. אולי אני אצטרך לשחזר.

והיו כמה פעמים

שקראתי את ההודעה שכתב, והתגובה הפיזית שלי היתה להתקפל לתוך עצמי, ראש למטה, רק שלא אראה את המסך, ואת מה שכתוב בו. אולי כדי שלא אראה את עצמי שם, שלוש שנים אחרי, עדיין כלום ושום דבר.

ואני לא צריכה בחורים

שיספרו לי מה הם הרגישו כשגמרתי

ואני בכלל לא מעוניינת לדעת

מה עובר להם בראש באותם רגעים

אבל הוא עדיין מספר

 

אני כבר פעמים מספר אמרתי לעצמי

חומד, את צריכה פסיכולוג

תשבי מולו על כיסא בקליניקה

ותזייני לו את השכל בניסיון נואש להרשים אותו

כי זה מה שאת עושה כל הזמן

מנסה להרשים

ותדברי עוד ועוד ועוד

והוא ישתוק, כי זה מה שתמיד פסיכולוגים עושים בסרטים.

ואז אני אסיים, ויהיו לי דמעות בעיניים (קצת כמו עכשיו)

והשפתיים שלי ירעדו כמו בסרטים

כשהוא ישאל אותי אם סיימתי לדבר

ואני אסנן "כן".

ואז הוא ירכן קדימה על השולחן שלו,

ויסיר את המשקפיים ביד אחת, בתנועה איטית ועדינה

ויסתכל אלי כמו מלמטה

כי זה מה שפסיכולוגים עושים בטלוויזיה כשהם מגיעים למסקנה

ואז הוא יגיד לי

"הכל בסדר, ילדה

"את סתם מזיינת לעצמך את השכל ואת ההכרה".

והוא יחזור להשען אחורה בכסא

ויחכה לאיזו תגובה ממני.

ואז אני אדפק לגמרי.

 

כבר כמה אנשים אמרו לי

"כל אחד צריך ללכת לפסיכולוג

זה עושה טוב."

ואני גיחכתי בזלזול

ואמרתי לעצמי

לאנשים כבר אין עם מי לדבר

תראו מה מייצרת המודרנה.

אבל לא, בטח עדיפה אני,

שמדברת עם הלשעבר בשלוש בלילה.

(שלוש לאחר חצות יכול להיות גם שלוש בלילה וגם שלו לפנות בוקר. מה שמסתדר יותר יפה.)

 

ובראש יש לי איזה משפט שאני לא בטוחה מאיפה המוח שלי דלה אותו "מחזיר אהבות קודמות"

נדמה לי שזה שם של שיר

או של ספר

ונדמה לי שאני יכולה ממש להיעלם לתוך עצמי מחוסר הרצון שלי להתמודד עם מה שכתוב על המסך בחדר שלי בשלוש לפנות בוקר.

 

2 תגובות על ״אינני מסוגלת״

  1. זה לא דבר רע להגיד לעצמך שאת צריכה עזרה ממקור מוסמך, גם אם את לא חולה במחלה נפשית סופנית או משהו כזה. כמו שבחורה שרוצה להכנס לכושר יושבת עם מדריך כושר או מישהי אחרת עם דיאטנית כי היא רוצה לארגן את החיים ומתייעצת עם מישהי שמבינה בזה.
    ולשבת עם מישהי (מדובר לרוב בפסיכולוגיות ולא בפסיכולוגים, למרות הדימוי) ששואלת את השאלות הנכונות ומאירה את הסיפור בצורה אחרת ובסופו של דבר את עונה את התשובות לעצמך, יש בזה משהו מאוד חיובי בעיני. הרבה יותר חיובי מלצפות לעזרה דומה מהאקס הלא אוביקטיבי שלנו.

    אהבתי

    1. כן, את צודקת ואני יודעת את זה.
      בכל אופן, המצב לא כזה רע, זו סתם השעה הזאת באמצע הלילה שהופכת את הכל לדרמטי יתר על המידה. זה וחוסר מעש.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s