דן ווי טייק ברלין

"… הוא מספר לנו בדיחה. איש אחד רץ ברחוב ופוגש חבר שלו. החבר שואל- למה אתה רץ? והוא עונה, לא שמעת? יורים בכל הגמלים באיזור! אומר החבר, אבל אתה לא גמל! בשביל מה אתה רץ? עונה לו האיש, אני יודע שאני לא גמל, אבל הם קודם יורים ורק אר כך בודקים."

 

"וגלי ההסטוריה, עם כל תורי המזון העגמומיים, התאונות על המדרכה ומכונות הכתיבה, ממשיכים לזרום כמנהגם."

 

רכבת לטריאסטה/ דומניקה רדולסקו

 

בשנה בה נפלה חומת ברלין, נפל גם צ'אושסקו. וכל הדברים הללו היו לא מזמן, וכל הדברים האלה נוגעים לנו, וכל הדברים האלה הם ההסטוריה שלי, למרות שזו שנת הלידה שלי ולמרות שמימיי לא הייתי לא בגרמניה ולא ברומניה.

 

אני לא יודעת למה אני קוראת את כל זה, הרבה סיפורים מתערבבים לי בראש. כל כך הרבה דברים שמעתי על המקומות האלה, כל כך מעט מהם אני מבינה, והכל לא היה מזמן כל כך.

 

"זוהי עיר שהולמת את רעבוני (…) בשיקגו קר ואפלולי. הקור עז כל כך שנדמה שהחיים עלולים להיעצר בכל רגע וכל עוברי האורח יקפאו לנצח ברחובות כמו בובות בחלון ראווה. אשת העסקים במעיל הפרווה בשחור ובנעלי הספורט תקפא בעודה מפשפשת בארנקה אחר מפתחות המכונית. האיש שמנגן בסקסופון מאחורי כובע ריק יקפא בדיוק ברגע שיניף את הסקסופון לעבר שמי שיקגו החשוכים. הקבצנית תקפא כשתושיט את ידה לתוך פח האשפה. שוטר התנועה שנושא את ידו ישאר קפוא בתנוחה הזאת. המוניות, הלימוזינות, האוטובוסים, הילד שרץ מאחורי אמו הנושאת שכל יד שקית קניות מדומיניקס יקפא שניה לפני שידביק אותה…"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s