And I don't think you realize he's coming for your neck

 

 

 

אוי כמה שאני אוהבת אותם.

 

אז מה עושים כשאי-אפשר לתפקד יומיים

חוץ מלבכות בלילה כשאני לא מצליחה להרדם מרב כאבים והכדור לא עוזר

אתמול קראתי שני ספרים וחצי, אולי אפילו יותר, שניים היו ממש קצרים

וראיתי הרצאה על תורת הקוונטים

והבנתי סופית שאני לחלוטין לא אוטו-דידקטית

וקראתי עוד

וכמובן שבלילה ייללתי כמו ילדה קטנה והתפתלתי במיטה מכאבים והייתי עייפה ורציתי לישון אבל כל תנוחה הכאיבה לי כל כך ואז תשו כוחותי ומתישהו, אני מניחה, הכדור כן השפיע ונרדמתי

והיום כבר לא היה לי כח לכל זה ולקחתי כמה כדורים שרציתי ולא כמו תמיד בקמצנות,

ואפילו הצלחתי לגרור את עצמי החוצה ולרוץ

וקאזביאן,

הנשמות הטהורות האלה,

עשו לי כיף.


ומה עכשיו

אני פה אחרי ששתיתי קצת

זאת אומרת

ממש הייתי נורמלית ויצאתי לפאב עם חברים

ושתיתי אלכוהול, שזה משהו שכמעט ולא יוצא לי לעשות אף פעם

ואחרי זה פגשתי במקרה חברות בפאב אחר

הו, חיי העיר הגדולה

 

בא לי להכיר אנשים שיהיה לי כיף לעשות איתם את הדברים האלה

כי החברות שלי הן החברות הכי אדירות בעולם,

וזאת בעיה,

כי כשאני כבר איתן ממש לא בא לי לבזבז את הזמן שלנו על שטויות כאלה

ואנחנו לרב עושות דברים שווים הרבה יותר

 

לא ראיתי את העיר הזאת בלילה כבר הרבה זמן

כמות החיים ברחובות הממה אותי

ידעתי כל הזמן שחיים פה בלילה

אבל כבר יותר משנה שלא יצא לי להתהלך בתוך העניין הזה.

 

ואני אוהבת את לאה גולדברג.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s