על לילות, כוכבים ושמים

לאה גולדברג, את המשוררת המדהימה ביותר שיצא לי לקרוא- העולם זכה, תל אביב זכתה, אני זכיתי.

 

שבכל הלילות נדלקים כוכבים בשמים.
ותלויים הטללים על ענף כדמעות על ריסים,
שבכל הלילות נדלקים כוכבים בשמים
ואנשי הֶערים מדליקים פנסים.

ושלוה עמקה וברוכה אל עינֶיך נִבֶטֶת
בזכרון הלִבּוּב של זכרון ילדים ישֵנים,
שבכל הלילות דומיה, צִפִּיה ורטט –
הלילה הזה כֻּלוֹ יגונים.

שבכל הלילות מול רקיע אפל וזָחוֹחַ,
מול ירח חולה הֲזָיוֹת ומול שביל החלב,
מהלכים בגנים אפלים בין בִּעות וניחוח
רפאים עגומים וגדולים של היום שחלף
.

שבכל הלילות איזו יד זֵידונית מְכַוֶנֶת
את רוחי התְמֵהָה אל מִרמת האורות הכָּבים.
שבכל הלילות צִפִיה דומיה וענֶנֶת, –
הלילה הזה כֻּלו כוכבים.

תם/ לאה גולדברג (מתוך: כנגד ארבעה בנים)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s