בכל תחנת אוטובוס יש משוגע אחד לפחות
בכל יום אני מוצאת איבר חדש לשנוא בעצמי
בכל פעם שאני יוצאת לרחוב אני מוצאת לפחות דבר אחד שיהיה ראוי לצילום
בכל כיכר יושבים ילדים עם בקבוק וודקה (וזו עוד תחילת החופש הגדול)
בכל סרט יש קיטש
בכל רגע נתון בשנה האחרונה היתה לי חברה מעבר לים
למעשה, היו כמה שעות בהן היו לי ארבע
בכל יום שבו אני ישנה עד מאוחר יש משום ויתור לעצמי
באחד מכל שני ספרים שאני לא קוראת מקופל סיפור יפה שהייתי רוצה דווקא לקרוא
בשתיים מתוך שלוש פעמים בהם אטייל בתל אביב אני דווקא כן אוהב אותה
על כל בחור יפה שאני רואה עוברות לי בראש חמש שניות של מחשבות
על כל בחורה יפה שאני רואה עוברת לי בראש חצי שעה של קנאה
בכל נסיעת אוטובוס בשעות הלילה הנהג דוהר על הכביש במהירות מפחידה
בכל כמה ימים תוקף אותי כאב ראש כל כך חזק, שנדמה לי שתופסים לי את הראש במלקחיים
בכל פעם שאני שומעת מילה על הודו הלב שלי מחסיר פעימה או שתיים
בכל פעם שגילי מתקשרת בסקייפ אני לא עונה
את כל הלילות אני מסיימת מול המחשב הזה עם העיניים נעצמות
מכל שטות אני יכולה לפתח כל כך הרבה ציפיות ותקוות
בכל יום חם פה יותר ויותר
בכל לילה נדמה לי שיש דווקא צינה באוויר הזה, הלח
–
בכל יום שעובר אני מקפידה לאכזב את עצמי לפחות פעם אחת
מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול 