לפעמים בא לי להתחתן עם בחור ערבי רק כדי לעשות להם דווקא

 "משמר המפרץ הדתי"

(http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4086027,00.html)

 

 

לפעמים בא לי להתחתן עם בחור ערבי רק כדי לעשות להם דווקא.

 

---

ועכשיו ברצינות-

מה דעתכם שנעבור הלאה, נפריד דת ממדינה, כל אחד יתפלל כמה שהוא רוצה, לאיזה אל שהוא רוצה, עם מי שהוא רוצה, והשחורים האלה יצאו לנו מהגרון?

אין לי שום דבר נגד יהדות, יש בה דברים יפים, מצוות טובות, ענווה, מסורות נעימות, דעת, קהילה… אני אוהבת את כל אלה, ונהנת מהם לעתים. אבל אני לא יכולה לסבול את העובדה שהאנשים החשוכים האלה מרשים לעצמם להחליט עבורי מה טוב ומה לא, ולהכתים את המדינה הזאת, שגם ככה רוויה בגזענות, בעוד גועל נפש מהסוג הזה.

בתור בחורה, אני יכולה להגיד לכם- בחור שמתחיל אתי בים, ועושה זאת לא לרוחי= מטריד אותי, לא מעניין אותי אם הוא נימול או לאו, וכדאי לו מאוד להתרחק ממני. היה ואני מחליטה להענות לחיזוריו (כן, ממש, אחלה סיטואציה) זה ענייני וענייני בלבד! אני מספיק חכמה כדי לדעת אם עומד מולי יוסוף או יוסף, תודה רבה. ואם יוסוף מוצא חן בעיני- תפאדל. לא צריכה את העיניים המחטטות שלכם בעניינים האלו.

רוצים למנוע התבוללות? הפכו את עצמכם פחות שנואים על הציבור. תתיישרו עם העולם המודרני. בעצם, לא מעניין אם תתיישרו איתו, אבל אל תיכנסו ביני ובינו, אין לכם שום זכות. בכל יום שעובר אני מפתחת נגדכם עוד ועוד שנאה עצורה. אני רואה אתכם ברחוב- יש לכם איזו שכונה בסמוך אלי- לבושים בשחור שחור הזה ומפנים ממני את המבט. אתם יודעים, אני לא נעלבת, כי ככה דברים אמורים להיות. משהו לא מוצא חן בעינכם? אני הולכת חשוף מדי? קדימה, תסתכלו שנייה למקום אחר- אל תכפו עלי להתלבש. אם אאלץ לדרוך, חלילה, במאה שערים, אדאג לכבד אתכם ולכסות את עצמי כראוי, כדי שלא "אפתה" חלילה איזה אברך ואביא אותו לדבר עבירה.

רוצים לקבל תקציבים מהמדינה הזאת? נאה דורש- נאה מקיים. הסטטוס קוו המטופש הזה מראה סימני חולשה, וכולי תקווה שכבר מחר יפרצו גבולותיו. הממשלה לא תעשה זאת, הם עסוקים מדי במחירי הקוטג', אבל, אם ירצה השם, כמו שאומרים, משהו פה יגיע לנקודת רתיחה, והאזרחים השפויים של הארץ הזאת לא יסכימו יותר לקבל את הגזירות המטופשות שלכם; לא את תלמידי הישיבות הממומנים, לא את תלמידי הישיבות הפיקטיביים, לא את המחסור בתחבורה ציבורית בשבת, לא את ההשתמטות המרתיחה שלכם משירות צבאי, ולא את הנישואים הכובלים שאתם כופים עלינו.

אתם מעוררים א-נ-ט-י-ג-ו-נ-י-ז-ם עם הדרישות המוגזמות שלכן מציבור שלא שומר מצוות כמוכם, ובמקום לקרב אותנו אל הדת- אתם רק מרחיקים. אמונה לא מושגת בדרך הכפייה. אין חוק בישראל המצווה על הורים צעירים לימול את בנם הפעוט, ואין חוק המונע מתושבי הארץ לנסוע ביום כיפור. וראו איזה פלא- רב ההורים בארץ מבצעים ברית מילה, ומלווים זאת בדרך כלל בשמחה גדולה, וכבישי הארץ ריקים מכלי רכב עד תקיעת השופרות בצאת יום הכיפורים. וזאת משום שהדברים הללו נעשים ברצון! אם אתם חרדים לצביון היהודי של מדינת ישראל- דרך הפעולה האדיוטית שלכם צריכה להדאיג אתכם יותר מכל. אם תמשיכו ככה תקבלו פה עם שומר מצוות כלפי חוץ, מתוך אילוץ, שאין לו דבר וחצי דבר עם אמונה יהודית.

כל הקדמה המחשבתית הנהדרת, כל הפתיחות והקבלה- הכל עשוי להיהרס בגלל ההתנהגות הפראית והרומסת שלכם. אמרו הרבה לפני- איראן זה כאן. פעמוני האזהרה מדנדנים בטירוף- וכולנו מתעלמים. אני אוהבת את הארץ הזאת, אוהבת אותה מאוד, אבל אם יגיע יום בו הבת שלי תוכרח להגיע לבית הספר עם חצאית- אני אורזת את חפצי ועפה מפה. זה בכלל לא משנה אם ישנו אלוהים, ואם קוראים לו אללה או שיווה ואם השליח שלו הוא מוחמד או ישו- זכותו של כל אדם להאמין במה שחשקה נפשו, ואין איש בעולם שיוכל למנוע ממנו זאת. אם תבוא הממשלה ותתערב ביני ובין האלוהים שלי- אזי כבר אין הבדל בין טהראן לירושלים.