מתקשה

"היה היו פעם. קרו דברים. דברים רבים. במקום לא רחוק מכאן."

הבן הטוב/ שי גולדן

 

זה לא ספר קל. קשה לי לקרוא אותו. שי גולדן לא מרחם לא על הוריו, לא על אחיו, לא על עצמו, ובטח שלא על הקורא. הספר כתוב נהדר ובצורה מעניינת, אבל הסיפור שהוא מספר קשה לי, קשה לי מאוד. לא יודעת למה דווקא את הסיפור הזה אני לוקחת קשה כל כך. כשדיברתי עם אמא על הספר הזה היא אמרה שעבורה הוא לא היה קשה ושהיא לא מבינה על מה אני מדברת.

 

"ובלילה האזנתי בגלי צה"ל ל'לא רוצים לישון' ובכל לילה הם השמיעו את 'אגדה יפנית' של אריאל זילבר ואת 'מילה טובה' של יהודית רביץ והיתה איזו תקופה שהם השמיעו את 'שדות גולדברג' אפילו פעמים בלילה."

 

"לא באמת משנה. כולם דפוקים. כולם סובלים. כל אחד והגיהנום הפרטי שלו. מה גורם לי לחשוב ששלי כל כך יוצא דופן?"

 

"התחלתי לכתוב כי.  חשבתי שכתיבה קלה יותר מלעשות דברים. ואמרתי בליבי שבכתיבה אין מעצורים ואין השתנקויות ואין מחנק ואין מבוכה ואינך צריך להסתכל בפניו של הקורא כשהוא קורא את דבריך (…) החלטתי להצטיין בכתיבה, כדי שלא יבינו את הדברים שאני כותב, כדי שאוכל להתחבא מאחורי מילים גבוהות ופיתולי לשון, שמסתירים אמיות קטנות ופשוטות."

 

הבן הטוב/ שי גולדן

2 תגובות על ״מתקשה״

  1. בציטוט האחרון, הכנסת סוגריים עם נקודות בגלל שיש שם עוד קטע שהשמטת, או בגלל שזו אמרה שהיית משייכת גם לעצמך?
    גילי
    בציטוט האחרון, הכנסת סוגריים עם נקודות בגלל שיש שם עוד קטע שהשמטת, או בגלל שזו אמרה שהיית משייכת גם לעצמך?

    גילי

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s