דברים שהיו באמת (ועוד כאלו שבלילות אני חולמת)

מישהו אמר לי פעם, כשהלכנו על אותו החול הרותח באותו חוף בדיוק

אני מתגעגע לימים שבהם היה לי עור קשה בכפות הרגליים

אני מנסה עכשיו להחזיר את זה

אני הולך על אבנים ומשטחים חמים

 

ואותו אחד גם הסתובב איתי

במקומות מאוד מסוימים

שייתכן והייתי בהם היום

וגרם למקומות האלה להיות שלו

וכל פעם שאני שם אני רואה אותו ושומעת אותו

וחושבת על עצמי הולכת לידו

ומקווה שאיכשהו, כמו בסרט הוליוודי

הוא ינשק אותי

ואנחנו ממשיכים ללכת

והרחובות האלה הם לנצח שלו

לא אהבתי אותו

הייתי מאוהבת בו

וזה שונה בתכלית

מה משניהם יותר חזק

בטח התווכחו על זה הרבה לפני

והרחובות האלה היו יפים

לא מגעילים כמו שאני רואה אותם עכשיו

המסעדות היו חמודות

לא פלצניות כמו שאני רואה אותן עכשיו

והאוויר היה נעים ומלא בהבטחות

לא כמו עכשיו

שהוא סתם נעים

ולא מבטיח לי שום דבר

 

כשהלכתי איתו שם

הערבים נמתחו בהנאה

ריחות של שוקולד וצלילי רחוב חי השתרגו בשיחה שלנו

שהיתה חיה

מעניינת

זורמת, יותר מהכל

ולפעמים כבר לא היה איכפת לי

אם ינשק אותי או אם לא

רק רציתי שהערב הזה עוד יימשך ויימשך

שלעד נשב בסמטה

עם השוקולד

והפילוסופיות הקטנות

ונהיה מה ששנינו אוהבים לדמיין שאנחנו

אנשים שיושבים ומסתכלים על העולם מבחוץ

ונעלה שאלות

ונסיק מסקנות

ונעלה על תובנות

שקשורות במין האנושי

שלנו אין שום קשר אליו

והוא יגיד לי כל מני דברים שאפשר לפרש להרבה כיוונים כמו

אני ממש אוהב לדבר איתך

ודברים שאי אפשר לפרש ליותר מכיוון אחד כמו

איך זה שאת לא הולכת ללמוד פילוסופיה

ומהכל אני ארגיש מוחמאת

ואחר כך נאבד את דרכנו

ונתוודה שנינו שלפעמים אנחנו אוהבים את העיר הזאת

ואני אהיה אמיצה ואומר לו

שרק איתו אני אוהבת אותה ככה

והוא יחייך

ואני אנסה להבין מזה אם הוא יודע שאני מאוהבת בו עד מעל הראש

אבל תוך רגע נהיה שקועים בשיחה אחרת

ואני כבר אשכח

והרפש והזוהמה של הרחוב

פשוט לא יהיו קיימים בעיני

 

איזה נורא

בלילות אני חולמת

חלומות רעים

אני לא זוכרת מה הם

אני קמה בבוקר עייפה

כאילו כל הלילה ברחתי ממשהו שרדף אותי

אני קמה במצוקה

עם דופק חזק

ועיניים פעורות

וראש סחרחר

 

וכבר כמה פעמים

למרות שאני לא זוכרת על מה חלמתי בכלל

אני זוכרת חלקים

שברים

רסיסים

 

ואני לא יודעת בדיוק מה להגיד

איך לערפל את זה

כי זה כל כך ברור מדי

ומבזה מדי

ולועג לי מדי

והופך אותי למסכנה מדי

 

אני חולמת לפעמים

שמישהו עושה עבורי משהו

נאמר

מושיט לי יד

בחברות

ובמין התקף של רגע

משהו שאני לא מסוגלת להבין או לשלוט בו

אני מנסה להפוך את העשייה הזאת לעשייה מאהבה

נאמר

אני מחזיקה את היד

ומלטפת את האצבעות שלו

ותולה בו עיני עגל

עצובות

שיודעות שלא אוהבים אותן בחזרה

אבל משום מה

מייחלות ומצפות לקצת סימפתיה

אהדה למצבי

מגע מנחם

 

החלום הזה חוזר על עצמו

בוריאציות שונות ומקוריות

ובכולן אני

מתחננת ל

אני לא יכולה כמעט לכתוב את זה

מתחננת ל

 

 

אני נואשת

 

3 תגובות על ״דברים שהיו באמת (ועוד כאלו שבלילות אני חולמת)״

  1. אני אף פעם לא אפסיק להיות מוקסם מהכתיבה שלך ומהיכולת המופלאה שלך להשתפך ככה. הלוואי שהייתי יכול לעשות את זה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s