את שאהבה נפשי

כדאי לזכור,

מה אני באמת אוהבת-

מרחבים

שמים

חברים

מדבר

אוויר

כוכבים

שקט

ציפורים

 

ומה טוב כשכל אלו מתנקזים להם יחדיו לטיול אחד. כמה טוב לעמוד בלב המדבר הזה, בראש המפל העצום הזה, תחת עץ השיטה הבודד הזה, ולהתסכל בציפורים שצונחות במהירות מטה ומיד עולות חזרה, על הרי אדום שמעבר לגבול, על המכוניות הרחוקות, איטיות, מחליקות על האספלט, על האופק הזה- שנמתח על כל השמים- מאה ושמונים מעלות (מתי פעם אחרונה ראיתם מאה שמונים מעלות??) של רקיע מרהיב, שלוש מאות ושישים מעלות של נוף כובש, עת אנו עמדים על הפסגה ומשקיפים מסביב. השקט המוחלט הזה לוחץ מעט באזניים. לחיצה נעימה, טובה. הרוח מגיע בשריקות דקות. אני, מצדי תשאירו אותי פה.

ואחר כך, לחוף ים המלח, בבריכות חמימות- משמרת הלילה מתחילה לעלות כבר בשמיים מאדימים. ענני נוצה קלים נמרחים. הצוקים של ים המלח מעלי, הים עצמו- כחול כהה על רקע הרי אדום מונח מולי,וכל גופי שוקע בחמימות הנעימה שבבריכה, שעה שהחוץ מתקרר לאיטו ואוויר נעים של ערב מחליף את האוויר היבש של שעות הצהריים. ראשי צף והשמיים יפים כל כך. יפה הוא המקום, יפים הם החיים. יפה הוא העולם.

 

תודה לך אלוהים

על

המקום ועל

הזמן.

3 תגובות על ״את שאהבה נפשי״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s