שוב לא היתה לי מצלמה

אתמול בערב

באחת הבמות של עיר שהיא לא שלי-

מעגל קטן של אסיאתים בין כל החוגגים. הדעת נותנת שמדובר בעובדים זרים.

הם חוגגים וקופצים ורוקדים ואין לדעת למה או על מה הם שמחים, אם באמת קיימת בהם אהבה למדינה הזאת (ולא אתפלא אם כן! בנדודי בחלק המזרחי של הכדור פגשתי לא מעט מקומיים שדיברו על ישראל, מקום עבודתם לשעבר- באהבה גדולה להפתיע), פורקן של סתם, הזדמנות להתחבר עם ההמון בלי להשתמש בשפה, לשמוח, לרקוד.

החיוכים על הפנים שלהם היו גדולים מהחיוכים על הפנים שלי. את יודעת, אני אומרת לעצמי- כמה אנחו צריכים לפעמים ימים שמחים.

ואחד מהם חבש כובע בוקרים גדול שדגל ישראל מוטבע עליו, גלי ועליז. והכובע מצל על פניו האסיאתיות, על זוג עיניים חריצים ועל חיוך טוב כל כך ויפה כל כך, והוא רוקד וצוהל וכל הישראלים לידו מחייכים.

הייתי צריכה לצלם. 63 שנים.

 

ולפני שבוע, אני יושבת בכיכר רבין- תל אביב נראית לפעמים כל כך שלווה וחיובית ושמחה. שעת צהריים מאוחרת משרה אווירה נינוחה על יושבי הכיכר. עשרות יונים מצטופפות על הקרקע, מלקטות פירורים שמשליכים להם ילדים ואמהות. אחת לזמן לא מוגדר הן יוצאות למעוף נמוך עד שהן מתארגנות מחדש על הקרקע. הילדים הקטנים רצים ביניהן בהנאה גלויה, מבריחים אותן לצדדים. וילד חמוד, בן שנתיים אולי, תלתלים חומים בהירים מקיפים את ראשו, רוכן קדימה בהבעת ריכוז. אני מתרכזת גם- על הרצפה ממש מתחתיו שוכבת יונה על גבה, רגליה מזדקרות לשמים. גם בסרטים מצויירים המוות לא ברור כל כך. רק תוסיפו איקסים בתור עיניים ויש לכם קומיקס. הילד לא מש מהיונה המתה. הוא ממשיך לרכון אליה במין חוסר יציבות של ילדים שעוד מנסים את כוחם כנגד הכבידה, ועם זאת יש בעמידתו משהו נוקשה, עקשן. כאילו החליט לראות מה לא בסדר עם הציפור הזאת, כאילו הוא משגיח לראות מתי היא תקום. ונוקפות הדקות, ומרחוק אמו קוראת לו. והוא הולך אליה, מגניב כל כמה דקות מבט אחורה. ואחרי זמן מה הוא חוזר. נעמד באותו המקום בדיוק, תלתליו נופלים על הפנים החמודות- הוא שומר על היונה, עכשיו זה ברור. ואני, אם הייתי אמא שלו- האם הייתי מושכת אותו משם או מניחה לו, שימשיך להתבונן. ואני, לו הייתי הוא, האם הייתי ממשיכה להתבונן או הולכת משם.

בכל אופן,

לו היתה לי מצלמה, הייתי מצלמת. 

 

2 תגובות על ״שוב לא היתה לי מצלמה״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s