חייב להיות

"…חייב להיות עולם טוב יותר שתוכל לחיות בו."

משולם כותב לבנו אוטו, כמו שהקריאו אתמול בטקס הדלקת המשואות ביד-ושם.

 


 

זה מוזר, כל שנה היום הזה הופך קשה יותר ויותר.

כאילו אתה מבין יותר- מבין יותר את הבלתי מובן.

מבין כמה אתה לא רוצה לעולם לדעת,

כמה אתה לעולם לא רוצה לעמוד שם, בשנים ההם.

לא רוצה להיות לא יהודי,

לא ליטאי,

לא פולני,

לא גרמני.

(מה, באמת, הייתי עושה במקומם? האם היתה לי היכולת להבין? האם הייתי בכלל תופשת איזו זוועה חולה מתרחשת מול עיני- עם כל שטיפת המח? ואם הייתי מבינה- האם הייתי מוכנה לסכן את עצמי או את משפחתי כדי לעזור לאדם שאני לא מכירה?)

 

העולם השתגע אז.

מעטים האנשים שלא נפגעו בצורה זו או אחרת משגעונות הגדלות.

הטירוף היכה בהם במלוא הכח.

 

וכמה מגוחכים הם הדברים.

למה לא נוכל לחיות כולנו היכן שיתחשק.

למה לא נוכל להניח מידינו את הפגיונות, ולתת לחיים להתחיל.

 

"כה מעט ביקשנו. שאפשר שיחיה אדם אחד בעולם הזה, כל חייו, מראשית ועד כלה, ולא יידע דבר על מלחמה."

עיין ערך: אהבה / דוד גרוסמן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s